החלטה בתיק ת"א 10821-02-13

לפני בקשת נתבע 1 ( להלן: המבקש" ) להורות על מחיקת כתב התביעה מהטעם שהנו מתבסס על מסמכים בשפה זרה שאיננה מאפשרת לתובעים ( להלן: "המשיבים" ) להתגונן. לחילופין מבקש, המבקש, כי בית המשפט יורה למשיבים לתרגם את כל המסמכים ( להלן: "המסמכים" או "המסמכים המתורגמים" ) מהשפה הצרפתית שצורפו לכתב התביעה לעברית, באישור נטוריון ולאחר מכן לאפשר למבקש, להגיש כתב הגנה כ-30 יום לאחר שהמסמכים המתורגמים יוגשו לתיק בית המשפט. כן מבקש, המבקש כי בית המשפט יורה למשיבים לפרט את הנימוקים ל"שיוויון הדינים" כהגדרתו בין הדין השוויצרי לדין הישראלי.

לטענת המבקש, צורפו לכתב התביעה מסמכים כגון חוזה, חוות דעת ומסמכים שונים בשפה הצרפתית, שפה אותה איננו דובר. עיון בכתב התביעה מלמד, כי מדובר במסמכים שבאמצעותם מבססים המשיבים את טענותיהם.

המבקש פנה למשיבים בבקשה לקבל את תרגום המסמכים לעברית, אולם האחרונים סרבו לבקשה.

ללא תרגום לשפה העברית לא יוכל המבקש להתייחס לנטען בכתב התביעה ויתקשה להגיש כתב הגנה.

טענה נוספת של המבקש הינה, כי מדובר במסמכים שנכתבו או נערכו בחוץ לארץ ולכן לפי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מתחייב אימות שלהם ע"י נציגי הקונסוליה במדינה בה נערכו.

גורס המבק, כי כאשר מדובר בתביעה שעילתה נובעת מחוזים או חוו"ד שנערכו ע"פ דין זר, יש להסביר לבית המשפט מדוע אותו דין זר מקביל לדין הישראלי ולכן דורש המבקש, כי המסמכים בנוגע לשוויון בין הדינים יומצאו כבר כעת להתייחסות בית המשפט.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה, שכן לשיטתם, תקנות סדר הדין האזרחי ( להלן: "התקנות" ) אינן מחייבות תרגום מסמכים זרים. המבקש מפנה לנוסח תקנה 75 לתקנות שם נקבע, כי על בעל דין לצרף מסמך שעליו הוא מסתמך בכתב התביעה. לשיטתם, כאשר רצה מתקין התקנות להורות על צירוף תרגום מאומת לכתבי טענות אמר זאת מפורשות.

לעניין סעיף 30 לפקודה, טוענים המשיבים, כי הסעיף רלוונטי  בשלה ההוכחה ולא כעת וכן טוענים, כי מדובר בהוראת חוק ספציפית ( התקנות ) מול הוראת חוק כללית ( הפקודה ) ולכן התקנות כחוק ספציפי גוברות על הוראת חוק כללית, פקודת הראיות.

לעניין השוויון בין הדינים, טוענים המשיבים, כי גם עניין זה מקומו בשלב ההוכחות ולא כעת.

השיוויון בין הדינים נובע, לשיטת המשיבים מהיותה של שוויץ, מדינה מערבית עם ערכי צדק  מערביים, כהגדרת המשיבים. מכיוון שהשיוויון בדינים נגזר מהדמיון במושג הצדק קמה החזקה לשוויון בין הדינים.

המבקש בתשובתו טוען, כי מדובר בהתנגדות שאיננה מבוססת ואיננה ראויה. לשיטת המבקש מדובר בניסיון למנוע מבית המשפט ומהמבקש מידע מהותי לניהול התביעה.

המבקש דוחה את הסברם של המשיבים בעניין הדין הזר וחזקת שיוויון הדינים, לשיטתו, המשיבים נתנו הסבר כללי ולא מספק  בנוגע לחזקת שיוויון הדינים.

דיון:

דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947 קובע כי:

"שפות רשמיות
(דבר המלך 1939) כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו עפ"י צו מאת הממשלה יפורסמו בערבית ובעברית , בהתחשב עם כל תקנות שתתקין הממשלה אפשר להשתמש בשתי השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט."

המבקש טוען, כי איננו יכול לקרא את האמור בנספחי כתב התביעה ולכן מבקש תרגום נטוריוני שלהם.

המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי אינם צריכים לתרגם את נספחי כתב התביעה לעברית בשלב זה של הדיון לפי הוראת תקנה 75.

השפה צרפתית אינה שפה רשמית בארץ. נספחי כתב התביעה כוללים מסמכים מהותיים שכתובים בשפה הצרפתית , לרבות החוזה שנחתם בין הצדדים וחוו"ד שהוגשו ע"י המשיבים.